באחרונה מתמלא הפיד שלי ביותר ויותר חכמי המונים. הם מבקשים ממני רעיונות לספרים, עצות לחיים, מציעים לי תובנות על חברה, על פוליטיקה, על זוגיות. חלקם היו חכמים עוד לפני שהרשת החברתית עשתה אותם אובר-חוכמים, מקצתם היו ונשארו פחות חכמים, אבל עם קהל גדול יותר. הם לא מפריעים לי יותר מהחתולים המקפצים והכלבים הנעלבים בסגנון "צינור לילה" שרבים נוטים לשתף. נהוג לכנות אותם "תופעת רשת", ואני לרוב מתייחס אליהם בשוויון נפש כמו לתופעות אחרות שאין לי שליטה עליהם, נניח - מזג האוויר. הבעיה היא שרבים וטובים נוהגים לייחס לחכמים והמוניהם חוכמה אמיתית. רבים חושבים שיש להם את התשובות, החל מפתרון בעיות רפואיות, וכלה בעניינים זוגיים ובסדר עולמי חדש. וזה לא חכם, בלשון המעטה, כי אין דבר כזה "חוכמת ההמונים". ומי שמשתמש בביטוי הזה ברצינות, הוא, אומר זאת כך - ההפך מחכם.
חוכמת ההמונים, או כפי שהוא מכונה בפייסבוק "מוח-כוורת" (Hive mind), מדמה מצבים אצל חברות בקרב חיות אחרות כגון דבורים או נמלים, בהן מתקבלות החלטות במשותף על ידי פריטים רבים המרכיבים את המושבה או את הכוורת. אולם בניגוד לחיות רשת בפייסבוק, ההחלטות הקולקטיביות בקרב חיות אלו נוגעות לרוב למשימות קיומיות הנדרשות לקיום המושבה/כוורת, כגון: מגננה בהתקפה, היערכות למזג אוויר, ציד, אגירת מזון וכדומה. אם מנסים להעתיק את המודל מממלכת החי, הדבר דומה להחלטה קולקטיבית של מיליוני אנשים בעולם לקחת מטריה כשיורד גשם.
אולם לפני שמתייחסים לתופעה עצמה, כדאי קודם לשאול את עצמנו על מהות הביטוי: האם ההמון באמת חכם? ועוד לפני השאלה הזו: מי הוא ההמון?
רבים נוטים להתייחס ל"המונים" בביטוי "חוכמת ההמונים" כמקשה אחת, אולם אין זה כך. ההמונים שעוקבים אחר אריאנה מלמד בפייסבוק אינם ההמונים שעוקבים אחר, נניח, קוסמטיקאית מאילת. למעשה, לרוב ה"המון" בפייסבוק יורכב מאנשים שדומים למדי באורח חייהם ובצורת מחשבתם לבעל האכסניה (הפורום, או דף הפייסבוק). ה"המון" בפורום או דף פייסבוק של סטודנטים וחוקרים בטכניון יחשוב בצורה שונה ויגיע למסקנות שונות מההמון בדף של "כוכב נולד".
מה שמוביל אותנו לשאלה השנייה: האם ה"המון" הוא בהכרח חכם? אם לשפוט לפי ההיסטוריה, לרוב לא. ה"המון" במהלך ההיסטוריה היה אחראי ישירות על חלק מהמעשים הטיפשיים והאכזריים ביותר שביצע המין האנושי. אבל עזבו רגע את ההיסטוריה, נחזור ל"כוכב נולד": האם הרייטינג הגבוה של התוכנית מצדיק לקרוא לה תוכנית חכמה? מסופקני, גם אם נשאל את הצופים האדוקים של הריאליטי הזה. האם ההמון שהשתתף בהלוויה של עובדיה יוסף הוא החלק החכם בעם? שוב, מסופקני.
יתרה מזאת: ה"חוכמה" של ההמון לא נובעת לרוב מחשיבה לעומק על השאלה, אלא מחיקוי התנהגות חברתית אחרת, שמכונה "אפקט העדר". כדי להמחיש זאת ביצעו מספר חוקרי אקדמיה: ד"ר לב מוצ'ניק מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, פרופ' סינאן אראל מ-MIT ושון טיילור מאוניברסיטת ניו יורק, ניסוי רחב היקף בשיתוף אתר חדשות בו משתפים הגולשים זה עם זה תוכן באופן חופשי, מגיבים על אותו תוכן ומצביעים לחיוב או לשלילה על תגובותיהם של אחרים, כך שכל תגובה זוכה לציון פומבי מצטבר המבוסס על מספר ההצבעות החיוביות (1+) בקיזוז ההצבעות השליליות (1-) שניתנו לה. עורכי המחקר קיבלו מהאתר את האפשרות להיות הגורם הראשון שמעניק ציון לאלפי תגובות חדשות שהועלו לאתר. החוקרים העניקו באופן אקראי וחד פעמי ל-4,049 תגובות ציון חיובי ול-1,942 תגובות ציון שלילי. לאורך כל השבוע שלאחר מכן, עקבו החוקרים אחר הדירוג המצטבר שהעניקו הגולשים לתגובות שהחוקרים היו הראשונים לתת להן ציון ולתגובות שהחוקרים לא נתנו להן ציון ושימשו בתור קבוצת ביקורת. התגובות שהדירוג שלהן הועלה באופן מלאכותי וחד פעמי קיבלו מהגולשים ציון משוקלל גבוה יותר מאשר תגובות אחרות שעורכי המחקר לא דירגו. בסך הכל, המניפולציה החיובית הגדילה ב-25% את הציון המצטבר של אותן תגובות ביחס לתגובות מקבוצת הביקורת. כלומר, העובדה שהגולשים ראו שתגובות מסוימות קיבלו ציון חיובי הגדילה משמעותית את ההסתברות שיתנו גם כן ציון חיובי.
המסקנה המתבקשת היא שהבעיה כאן היא פשוט במיתוג מטעה. לא מדובר ב"חוכמת ההמונים" אלא ב"דעת ההמונים", או - אם נחזור רגע ל"כוכב נולד" - רייטינג. וזה בסדר. להמון יש דעה, כשם שלאינדבדואל יש דעה, ודעת ההמון היא גם לרוב קובעת, עיינו ערך דמוקרטיה, או עיינו בלוח השידורים של ערוץ 2. רצוי ומומלץ לשאול את ההמון לדעתו, לדוגמא בכדי לקבל חוות דעת על מכשיר סלולרי לפני רכישתו. מן הסתם, חלק מההמון התנסה בו ויוכל לתת מספר מסקנות. אבל האם מסקנות אלה הן "חוכמת ההמונים"? לא, בדיוק כמו שאם תבקשו מעשרה אנשים לצאת רגע החוצה ולבדוק אם יורד גשם, המסקנות שלהם לא יעידו על חכמה שנובעת מחשיבה, אלא מהתנסות, או מסתם דעה. כי ההמון, מה לעשות, לא חכם במיוחד. את ההמצאות החשובות ששינו ותרמו להתפתחות המין האנושי המציאו אינדבדואלים, או במקרים מסוימים קבוצה קטנה של חוקרים. מה המציא ההמון, חוץ מגאנגה סטייל?
באחרונה, פינקתי את משפחתי בסלסלה יפה של ערמונים, הנפוצים במחוזותינו לקראת חג המולד. החכמה בערמונים היא פשוטה: לדעת מתי להוציא אותם מהאש, או מהתנור במקרה שלי. אם תוציאו מוקדם מדי, הקליפה תדבק לפרי והפרי עצמו יהיה קשה מדי ולא טעים. אם תוציאו מאוחר מדי, הם יתפוצצו וישאירו רסיסים דביקים על כל דפנות התנור, או שפשוט ישרפו. זוהי חכמת הערמונים. חכמת ההמונים בפייסבוק, היא בשלב המתפוצץ שמפזר רסיסים דביקים לכל עבר, ולאו דווקא של חוכמה. אין לי שום בעיה עם דעה של אנשים, כמו שאין בי שום התפעלות ממספר רב של אנשים שמצליח לנחש בחיבור תשובותיו את מספר הסוכריות שיש בצנצנת. לזה יש אפילו שם: סטטיסטיקה. הבעיה שלי מתחילה ברגע שקוראים לתהליך הזה "חוכמה". כי זה, פשוט טיפשות.
