באחד האמשים, הצצתי באקראי בחשבון הבזק. מהחשבון חייך אלי גידי גוב, ובשורה התחתונה גיליתי שאני משלם כעת פי שניים על האינטרנט. התקשרתי למוקד וביקשתי לדעת במפגיע האם כוורת חוזרת - על חשבוני. הפקידה היתה אדיבה כסוחר רהיטי קש בירכא, והסבירה שהמבצע שהיה לי נגמר, טוב ששמתי לב. היא תקתקה במסוף שלה, ולאחר כמה שניות בישרה לי בשמחה שמצאה לי מבצע חדש, במסגרתו אשלם רק כמעט פי שניים ממה ששילמתי עד כה. חינכו אותי תמיד שלא לומר מיד לא על הצעה, אז במקום זה אמרתי לה שתלך לעזאזל, היא וגידי גוב. היא לא נעלבה, כנראה שלא הייתי הראשון ששלח אותה לשם באותו יום, וחיכתה שאומר את מילת הקסם. אז אמרתי. הוט.
כהרף עין הועברתי למוקד שימור הלקוחות. פקידה נחמדה יותר בשם מתי החלה לפתח איתי מערכת יחסים על בסיס אישי: שאלה לשלומי, למצב רוחי, לשביעות רצוני מחיי באופן כללי, כמעט גלשנו לשיחה על ביצועיו של הקטן בגן בתחום הציור. מתוך דאגה אמיתית היא הסבירה לי למה לא כדאי לי לעבור להוט. מסתבר, כך מתי, שהבולשביקים האדומים מהכבלים משתיתים על מנויהם המסכנים את תורת החיים הסוציאליסטית-קומוניסטית שלהם, וכופים עליהם שוויון בנט. אם הרבה מנויים מסביבתך יגלשו באותו רגע באינטרנט, הסבירה מתי, לא תקבל 100 מגה ואפילו לא שישים, כי אתם תתחלקו ברוחב הפס. הצטמררתי. אני לא מוכן להתחלק ברוחב הפס אפילו עם אשתי סיפרתי לידידתי החדשה, גם אם מדובר בפס הקול של נשיונל ג'אוגרפיק. מתי מיהרה להרגיע אותי והציעה חבילה במסגרתה אשלם רק פי אחד וחצי ממה ששילמתי עד כה. זה היה נשמע פחות נורא, אבל אמרתי למתי שאשים נפשי בכפי ואדבר בכל זאת עם עם הקומוניסטים. לעזאזל, אפילו עם החמאס מדברים.
שלא במפתיע, הפקידה בהוט היתה חמימה מאוד, לא בצורה שאתם (ואשתי) חושבים, אלא בתקשורת הבינאישית שלה. היה לה גם שם נאה - נוי. יצא לנו לדבר על פוליטיקה, על לפיד, על יוקר המחיה, ולאט אבל בטוח היא ניווטה את השיחה לעלות חבילת התקשורת הביתית שלי. לפני ששלפתי את החשבונות, ביקשתי לברר איתה רגע את סוגיית השוויון בנט. נוי כמעט התפרצה בצחוק. זה הסיפורים של בזק אמרה, אנחנו שונים, בחיים לא נגיד מילה רעה על המתחרים, למרות שהתשתית שלהם מיושנת ורעועה, שהם מתנהגים עדיין כמונופול, שהם יחייבו אותך כל פעם שאתה מתקשר אליהם ושהאינטרנט שלהם מהיר כמו התנועה בבוקר באיילון. אנחנו לא שמה. רק אספר לך שבהוט אתה גולש על סיב אופטי שמגיע עד אליך לבית, לבד לגמרי, במקום לקרטע על כבלי הנחושת של בזק. זה כמו לגלוש על סנובורד מפסגת האוורסט למטה. תמיד חלמתי לגלוש מהאוורסט, סיפרתי לה. לא חייב סנובורד, אפשר גם על שקית זבל, כמו בחרמון.
חמוש במשקפי סקי ובחבילת תקשורת משולשת חזרתי למתי. אז הבטיחו לך הרים וגבעות, סיכמה מתי, אבל בוא נחזור לקרקע - אין להם את הטכנולוגיה הזו עדיין, הסיבים שהם מבטיחים הם שם בדיוק כמו הסיבים שמבטיחים להורים בקורנפלקס של הילדים. זה סיב בפוטנציה. בוא נרד מההר ונראה אם נוכל להגיע לעמק השווה: תשלם 30 שקל יותר מחבילת ה-20 מגה שלך, ותקבל 100 מגה. סגרנו על 20 שקל וחבילת תמיכה, כדי שנוכל להמשיך להיות בקשר. מתי תקתקה נמרצות במסוף את החתונה המחודשת בינינו, ואז בישרה לי שמבחינתה אנחנו מחוברים, אבל יש עוד עניין קטן להשלים, ספק האינטרנט, שכרגע תומך בי במהירות של 20 מגה, ואני צריך לדבר איתו על שדרוג.
העברתי את הסלולארי (ללא הגבלה או ללא עבדאללה, עדיין לא נכנסתי לעומק החבילה) לאוזן הפחות אדומה וחייגתי לבזק בינלאומי. כצפוי, מצאתי גם שם חברויות חדשות. אירנה, נציגה חדשה מהעלייה הישנה, בישרה לי בשמחה שטוב שהתקשרתי, המבצע שהיה לי כמעט ונגמר. גם לאירנה היה מסוף, והיא מיהרה לשלוף לי ממנו מבצע חדש: פי שניים ממה ששילמתי על עשרים מגה, או פי ארבעה על מאה מגה. רק היום. ניסיתי לשלוף כמה מילות קסם: 012, נטויז'ן, הוט נט - אבל אירנה לא התרשמה. יש לנו כבל תת-ימי משוכלל, סיפרה לי, זה כמו ההבדל בין שיחה בטלפון לשתי קופסאות קוטג' עם חוט.
הבנתי שהולך להיות יום ארוך. שמתי את האוזן בקצת קרח, ואת הסלולרי בקצת חשמל (המבצע שלהם זה צרוך כמה שפחות ושלם כמה שיותר - ואז נעלה את התעריפים), והתקשרתי ל-012. במפתיע, ענה שם נציג גברי, קובי, שהודיע לי מיד שברצונו להיות סחבק שלי, גם אם לא אהיה מנוי. אז הסתבחקנו קלות, וקובי סיפר לי שהכבל התת-ימי עוזר אולי למדוזות, אבל להם יש פרוקסי אימתני שמחבר אותי לאירופה באלפית השנייה, ממש כאילו שוגרתי בקרן של אנטרפרייז. מקובי עברתי במהירות האור לאורית בנטויז'ן, ששמחה לקראתי כאילו מצאה את אחיה האובד. טוב שהגעת כעת, עלצה אורית, בדיוק היום יש לנו מבצע של שלושה חודשים בחינם, אחר כך נראה. כמה נראה? שאלתי בחשש. כמה שפחות, קבעה אורית נחרצות, וחוץ מזה, גם תקבל טלפון נייח ללא הגבלה. אתה מדבר הרבה בטלפון, נכון? כנראה שכן, הודתי חלושות, אם כי עד היום לא ממש ידעתי את זה.
בשארית כוחותי חזרתי לאירנה. הייתי בנטויז'ן וב-012 סיפרתי לה, אנא חסכי לי את השיחה להוט נט, אני כבר בקושי שומע באוזן ימין. חכה, אמרה אירנה את משפט המחץ של הנציגים באשר הם, אנסה להשיג אישור מהמנהל. רציתי לשאול אותה אם מישהו באמת מאמין שהיא הולכת להתייעץ עם המנהל, או האחראי, או המנקה של המדרגות, אבל היא כבר שמה אותי על המתנה והתוכי שלהם התחיל לצרוח לי ססמאות באוזן. למזלי כנראה שהמנהל ישב ממש על ברכיה, כי תוך כחמש שניות היא חזרה עם האישור המיוחל. תן עוד 10 שקל, וקבל מאה מגה. כבר לא נותר בי כוח להתמקח, וקיבלתי את המבצע בהכנעה.
למחרת בבוקר התעוררתי בבהלה מצלצול הטלפון, בוקר טוב סחבק, שאג קובי, כולו עזוז. הלום שינה, אמרתי לו שהמבצע שלי נגמר, שיתקשר בהזדמנות, אולי יהיה מבצע חדש. לא חלפה דקה וגם אורית התקשרה. תשמעי, אמרתי לה, אני צריך להשיג אישור מהמנהל. אחזור אלייך עם זה.
אחר כך סיפרתי לאשתי על השתלשלות העניינים שהביאה לביתנו 100 מגה. היא הקשיבה בסבלנות ואז סיכמה: אז יצא שנשלם 30 שקל יותר? תמיד אמרתי שצרכנות זה לא הצד החזק שלך. לך תכתוב משהו.
כהרף עין הועברתי למוקד שימור הלקוחות. פקידה נחמדה יותר בשם מתי החלה לפתח איתי מערכת יחסים על בסיס אישי: שאלה לשלומי, למצב רוחי, לשביעות רצוני מחיי באופן כללי, כמעט גלשנו לשיחה על ביצועיו של הקטן בגן בתחום הציור. מתוך דאגה אמיתית היא הסבירה לי למה לא כדאי לי לעבור להוט. מסתבר, כך מתי, שהבולשביקים האדומים מהכבלים משתיתים על מנויהם המסכנים את תורת החיים הסוציאליסטית-קומוניסטית שלהם, וכופים עליהם שוויון בנט. אם הרבה מנויים מסביבתך יגלשו באותו רגע באינטרנט, הסבירה מתי, לא תקבל 100 מגה ואפילו לא שישים, כי אתם תתחלקו ברוחב הפס. הצטמררתי. אני לא מוכן להתחלק ברוחב הפס אפילו עם אשתי סיפרתי לידידתי החדשה, גם אם מדובר בפס הקול של נשיונל ג'אוגרפיק. מתי מיהרה להרגיע אותי והציעה חבילה במסגרתה אשלם רק פי אחד וחצי ממה ששילמתי עד כה. זה היה נשמע פחות נורא, אבל אמרתי למתי שאשים נפשי בכפי ואדבר בכל זאת עם עם הקומוניסטים. לעזאזל, אפילו עם החמאס מדברים.
חמוש במשקפי סקי ובחבילת תקשורת משולשת חזרתי למתי. אז הבטיחו לך הרים וגבעות, סיכמה מתי, אבל בוא נחזור לקרקע - אין להם את הטכנולוגיה הזו עדיין, הסיבים שהם מבטיחים הם שם בדיוק כמו הסיבים שמבטיחים להורים בקורנפלקס של הילדים. זה סיב בפוטנציה. בוא נרד מההר ונראה אם נוכל להגיע לעמק השווה: תשלם 30 שקל יותר מחבילת ה-20 מגה שלך, ותקבל 100 מגה. סגרנו על 20 שקל וחבילת תמיכה, כדי שנוכל להמשיך להיות בקשר. מתי תקתקה נמרצות במסוף את החתונה המחודשת בינינו, ואז בישרה לי שמבחינתה אנחנו מחוברים, אבל יש עוד עניין קטן להשלים, ספק האינטרנט, שכרגע תומך בי במהירות של 20 מגה, ואני צריך לדבר איתו על שדרוג.
העברתי את הסלולארי (ללא הגבלה או ללא עבדאללה, עדיין לא נכנסתי לעומק החבילה) לאוזן הפחות אדומה וחייגתי לבזק בינלאומי. כצפוי, מצאתי גם שם חברויות חדשות. אירנה, נציגה חדשה מהעלייה הישנה, בישרה לי בשמחה שטוב שהתקשרתי, המבצע שהיה לי כמעט ונגמר. גם לאירנה היה מסוף, והיא מיהרה לשלוף לי ממנו מבצע חדש: פי שניים ממה ששילמתי על עשרים מגה, או פי ארבעה על מאה מגה. רק היום. ניסיתי לשלוף כמה מילות קסם: 012, נטויז'ן, הוט נט - אבל אירנה לא התרשמה. יש לנו כבל תת-ימי משוכלל, סיפרה לי, זה כמו ההבדל בין שיחה בטלפון לשתי קופסאות קוטג' עם חוט.
הבנתי שהולך להיות יום ארוך. שמתי את האוזן בקצת קרח, ואת הסלולרי בקצת חשמל (המבצע שלהם זה צרוך כמה שפחות ושלם כמה שיותר - ואז נעלה את התעריפים), והתקשרתי ל-012. במפתיע, ענה שם נציג גברי, קובי, שהודיע לי מיד שברצונו להיות סחבק שלי, גם אם לא אהיה מנוי. אז הסתבחקנו קלות, וקובי סיפר לי שהכבל התת-ימי עוזר אולי למדוזות, אבל להם יש פרוקסי אימתני שמחבר אותי לאירופה באלפית השנייה, ממש כאילו שוגרתי בקרן של אנטרפרייז. מקובי עברתי במהירות האור לאורית בנטויז'ן, ששמחה לקראתי כאילו מצאה את אחיה האובד. טוב שהגעת כעת, עלצה אורית, בדיוק היום יש לנו מבצע של שלושה חודשים בחינם, אחר כך נראה. כמה נראה? שאלתי בחשש. כמה שפחות, קבעה אורית נחרצות, וחוץ מזה, גם תקבל טלפון נייח ללא הגבלה. אתה מדבר הרבה בטלפון, נכון? כנראה שכן, הודתי חלושות, אם כי עד היום לא ממש ידעתי את זה.
בשארית כוחותי חזרתי לאירנה. הייתי בנטויז'ן וב-012 סיפרתי לה, אנא חסכי לי את השיחה להוט נט, אני כבר בקושי שומע באוזן ימין. חכה, אמרה אירנה את משפט המחץ של הנציגים באשר הם, אנסה להשיג אישור מהמנהל. רציתי לשאול אותה אם מישהו באמת מאמין שהיא הולכת להתייעץ עם המנהל, או האחראי, או המנקה של המדרגות, אבל היא כבר שמה אותי על המתנה והתוכי שלהם התחיל לצרוח לי ססמאות באוזן. למזלי כנראה שהמנהל ישב ממש על ברכיה, כי תוך כחמש שניות היא חזרה עם האישור המיוחל. תן עוד 10 שקל, וקבל מאה מגה. כבר לא נותר בי כוח להתמקח, וקיבלתי את המבצע בהכנעה.
למחרת בבוקר התעוררתי בבהלה מצלצול הטלפון, בוקר טוב סחבק, שאג קובי, כולו עזוז. הלום שינה, אמרתי לו שהמבצע שלי נגמר, שיתקשר בהזדמנות, אולי יהיה מבצע חדש. לא חלפה דקה וגם אורית התקשרה. תשמעי, אמרתי לה, אני צריך להשיג אישור מהמנהל. אחזור אלייך עם זה.
אחר כך סיפרתי לאשתי על השתלשלות העניינים שהביאה לביתנו 100 מגה. היא הקשיבה בסבלנות ואז סיכמה: אז יצא שנשלם 30 שקל יותר? תמיד אמרתי שצרכנות זה לא הצד החזק שלך. לך תכתוב משהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה