יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

אור ירוק, תרנגולת וחצי, מהירות מופרזת - ומה שביניהם


כמה ביצים מטילה תרנגולת וחצי? מהי התיאוריה המדעית מאחורי "הוצאת דברים מהקשרם"? ואיך כל זה קשור לנתונים השקריים של עמותת "אור ירוק" והמשרד לביטחון פנים על מהירות מופרזת כגורם לתאונות דרכים? פוסט למיטיבי לכת

משרד התחבורה הודיע היום כי הוא מתכונן להעלות את המהירות המותרת בכביש 6 ל-120 קמ"ש (האכיפה תתחיל ב-130) ובמספר כבישים נוספים ל-110 קמ"ש (אכיפה ב-120). הפרסום גרר מיד תגובה נזעמת של עמותת "אור ירוק", לפיה מהירות מופרזת או גבוהה היא מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים חמורות. לרוב, ידיעות כאלה היו מוציאות ממני תגובה קצרה ולוחמנית, על הטיית נתוני האמת של תאונות הדרכים לתועלתה של "אור ירוק", בדומה לנתוני ה"אמת" שמציגה הרשות למלחמה בסמים על נזקי עישון המריחואנה. אבל הבוקר האביבי באמצע החורף תפס אותי במצב רוח פילוסופי משהו, והחלטתי לנסות ולהסביר את המדע שמאחורי הוצאת דברים מהקשרם על ידי שימוש בתיאוריות מתמטיות ופילוסופיות, שלעיתים מתחברות בצורה הרמונית שמשפיעה על דרך קבלת ההחלטות שלנו בצורה בלתי מודעת לחלוטין. וכן, זה מסובך (כמעט) כמו שזה נשמע, אז אם החלטתם לנטוש כבר בשלב זה – אני מבטיח לא להיפגע.

הוצאת דברים מהקשרם היא עתיקה הרבה יותר מהעיתונות, ויש לה צורות רבות. בין הבולטות שבהן:  הבלטת נתון או אמירה זו או אחרת על רעותה תוך הצנעת הנתון/האמירה שאינה מתאימה, או מחיקה כוללת של אותו נתון או אמירה; ותיאור מצב מסוים בצורה שונה לגמרי על ידי שימוש במילה או מילים שמקנות לו משמעות כפולה, או שונה לגמרי. השיטה הראשונה ברורה למדי, את השנייה אפשר להסביר באמצעות דוגמא פשוטה: שימוש במילה "קור" בדיווח על שיחות השלום באוסלו בחורף. מובן שקר באוסלו בחורף, אבל שימוש מושכל במילה "קור" יכול להביא למשמעות של קור בין בני האדם, וכך ניתן בנקל להפוך ציטוט של משתתף בשיחות שמתייחס לתנאי מזג האוויר, כאל תיאור האווירה בשיחות כ"קרה".
רבים מהמוציאים דברים מהקשרם משתמשים (קרוב לודאי מבלי דעת) בתיאוריה מתמטית-פילוסופית שנקראת מטא-לוגיקה. המטא-לוגיקה היא תיאוריה שגורסת כי הלוגיקה עצמה, הכללים וההיקשים הלוגיים, נגזרת מה"מטא" שלה - התיוג הסימבולי והתקשורתי שנובע קודם כל מהשפה עצמה, ואחר כך מההיגיון - הלוגיקה - הצרוף.   

כדי להסביר איך המטא-לוגיקה עובדת ניתן להשתמש בחידת היגיון ישנה ולעוסה, שהולכת כך: אם תרנגולת וחצי מטילה ביצה וחצי ביום וחצי, כמה ביצים תטיל תרנגולת אחת ביום אחד? התשובה שמרבית האנשים יתנו לחידה היא ביצה אחת. זו כמובן אינה התשובה הנכונה, אבל ההסבר* לחידה מעניין מבחינתי פחות מההסבר לדרך בה הגיעו רוב האנשים לפתרון השגוי (הכוכבית היא עבור מי שחייב לדעת עכשיו ומיד מה התשובה הנכונה לחידה, בסוף הטקסט...). ההיגיון הפנימי שלנו מושפע קודם כל מהשפה. לכן, אנו נוטים לאמץ את הפתרון ההגיוני הקל מבחינת השפה: להוריד חצי מכל הערכים שתוארו לעיל (הביצה, התרנגולת והיום), ואז להגיע לתשובה ה"הגיונית" שהיא אחד. במקרה זה, ההיגיון הלוגי (מתימטי) לא מתיישר עם ההיגיון המטא-לוגי - שהוא הלוגיקה שמכתיבה לנו השפה, אולם מרבית האנשים עדיין יבחרו מתוך אינסטינקט ראשוני בפתרון המטא-לוגי, שגם מקל על תפיסת המציאות שלנו במקרה זה, כיוון שלמרות שמדובר בתיאוריה, אנו נוטים להניח שכמו בחיים האמיתיים תרנגולת אינה יכולה להטיל פחות מביצה אחת שלמה.  

ובחזרה לאור ירוק. אור ירוק גורסת שמרבית התאונות החמורות נגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת. גם המשרד לביטחון פנים, בדברי ההסבר שלו לפריסת מצלמות המהירות החדשות, מצטרף לסברה זו, ואף מוסיף נתון סטטיסטי משלו לפיו למעלה מ-50% מהתאונות החמורות בשנת 2011 נגרמו כתוצאה ממהירות מופרזת. אלא שנתוני המשטרה עצמה – עליהם מתבססים אור ירוק והמשרד לביטחון פנים, כמו שהם מוצגים במחקר שהוציא הלמ"ס באפריל האחרון, מספרים כי רק 4% מהתאונות החמורות נגרמו בשל מהירות מופרזת. אם כך, איך הגיעו אור ירוק והמשרד לביטחון פנים לנתונים אותם הם מציגים כ"עובדות"?

התשובה טמונה בהיקש לוגי שביצעה אור ירוק. היקש לוגי הוא תיאוריה פשוטה למדי, אותה ניתן להסביר באופן הבא: אם אני אוכל, אני שבע ומאושר, אם אני מאושר - אני שר. במתימטית: אני אוכל = A, שבע ומאושר = B, שר = C. ההיקש הלוגי גורס שאם A מוביל ל-B שמוביל ל-C, הרי ש-A (אני אוכל) מוביל ל-C  (אני שר). כמובן, לא בכל פעם שאני שבע ומאושר, אני גם שר, לכן זהו היקש לוגי, ולא עובדה. אולם הצגתו מתאפשרת כ"עובדה" בעזרת המטא-לוגיקה.
וכיצד עשו זאת אור ירוק והמשרד לביטחון פנים? פשוט מאוד. לפי אותם נתונים של משטרת ישראל שהם הבסיס לכל המחקרים, מהירות מופרזת היא רק 4% מהגורמים לתאונות קשות, אולם גורמים משמעותיים יותר הם סטייה מהנתיב (27%) ו"סיבות אחרות של הנהג" (26%). לפי ההיקש הלוגי של אור ירוק והמשרד לביטחון פנים, סטייה מהנתיב או פעולות אחרות של הנהג (דיבור בסלולרי וכיו"ב), גורמים לתאונה חמורה בשל המהירות המופרזת של הנהג בזמן הסטייה מהנתיב ו/או ה"סיבות האחרות". מובן שבחלק מהמקרים מהירות מופרזת בשילוב עם סטייה מהנתיב או דיבור בסלולרי תגרום לתאונה חמורה, מובן גם שבחלק גדול מהמקרים הסטייה מהנתיב תגרום לתאונה חמורה גם אם הנהג היה במהירות החוקית לאותו כביש. מה היחס בין זה לזה? אין לי מושג, אין נתונים על כך. גם לאור ירוק אין מושג, מה שלא מפריע לה להציג את ההיקש הלוגי הזה כ"עובדה".

המטא-לוגיקה, מסייעת עוד קצת לאור ירוק ולמשרד לביטחון פנים בפרסום נתונים כוזבים והצגתם כעובדות. ניקח למשל את המשפט הבא, שהוא נכון עובדתית: "סטייה מהנתיב במהירות גורמת לתאונות". כעת נוריד מהמשפט את "סטייה מהנתיב" ומה קיבלנו? "מהירות גורמת לתאונות". מבחינה מטא-לוגית, זהו משפט לוגי לחלוטין, שישמע לנו הגיוני לגמרי. כעת, כדי להעצים, כל שנותר הוא להוסיף את המילה "מופרזת" למשפט, באמצעות ההיקש הלוגי שביצענו קודם והכשרנו אותו כעובדה, והנה ה"אמת" החדשה: מהירות מופרזת היא בין הגורמים המובילים לתאונות דרכים חמורות.

כמעט מתבקש לסיים את הפוסט בברכה/אזהרה "סעו לאט", שכן מבחינה מטא-לוגית, נסיעה איטית תגרום לפחות תאונות דרכים. כמובן שמבחינה לוגית צרופה זו שטות גמורה: אפשר לדרוס אדם למוות במהירות 30 קמ"ש, וחלק מהתאונות הקשות בין שני רכבים נגרמות בשל נסיעה איטית של אחד מכלי הרכב, ש"מפתיעה" את הרכב השני. גם מבחינה סטטיסטית טהורה, הגורם הראשון לתאונת דרכים קשה יהיה חוסר מיומנות או חוסר זהירות של הנהג, ורק אחר כך, הרבה אחר כך, מהירות גבוהה. אז חברים, בין אם אתם נהגים מהירים או איטיים, סעו בזהירות. הזהירות יפה גם לטקסטים שאתם קוראים ול"נתונים" שונים המוצגים בהם כעובדות. אל תירתעו מלשים לעיתים את הרגל על הברקס, ולחשוב.   

  
·         * אם תרנגולת וחצי מטילה ביצה וחצי ביום וחצי, אזי שלוש תרנגולות יטילו שלוש ביצים באותו יום וחצי, תרנגולת אחת תטיל ביצה אחת ביום וחצי, ולפיכך תרנגולת אחת תטיל ביום אחד שני שליש ביצה.