אור ירוק, תרנגולת וחצי, מהירות מופרזת - ומה שביניהם

כמה ביצים מטילה תרנגולת וחצי? מהי התיאוריה המדעית מאחורי "הוצאת דברים מהקשרם"? ואיך כל זה קשור לנתונים השקריים של עמותת "אור ירוק" והמשרד לביטחון פנים על מהירות מופרזת כגורם לתאונות דרכים? פוסט למיטיבי לכת

משרד התחבורה הודיע היום כי הוא מתכונן להעלות את המהירות המותרת בכביש 6 ל-120 קמ"ש (האכיפה תתחיל ב-130) ובמספר כבישים נוספים ל-110 קמ"ש (אכיפה ב-120). הפרסום גרר מיד תגובה נזעמת של עמותת "אור ירוק", לפיה מהירות מופרזת או גבוהה היא מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים חמורות. לרוב, ידיעות כאלה היו מוציאות ממני תגובה קצרה ולוחמנית, על הטיית נתוני האמת של תאונות הדרכים לתועלתה של "אור ירוק", בדומה לנתוני ה"אמת" שמציגה הרשות למלחמה בסמים על נזקי עישון המריחואנה. אבל הבוקר האביבי באמצע החורף תפס אותי במצב רוח פילוסופי משהו, והחלטתי לנסות ולהסביר את המדע שמאחורי הוצאת דברים מהקשרם על ידי שימוש בתיאוריות מתמטיות ופילוסופיות, שלעיתים מתחברות בצורה הרמונית שמשפיעה על דרך קבלת ההחלטות שלנו בצורה בלתי מודעת לחלוטין. וכן, זה מסובך (כמעט) כמו שזה נשמע, אז אם החלטתם לנטוש כבר בשלב זה – אני מבטיח לא להיפגע.

הוצאת דברים מהקשרם היא עתיקה הרבה יותר מהעיתונות, ויש לה צורות רבות. בין הבולטות שבהן:  הבלטת נתון או אמירה זו או אחרת על רעותה תוך הצנעת הנתון/האמירה שאינה מתאימה, או מחיקה כוללת של אותו נתון או אמירה; ותיאור מצב מסוים בצורה שונה לגמרי על ידי שימוש במילה או מילים שמקנות לו משמעות כפולה, או שונה לגמרי. השיטה הראשונה ברורה למדי, את השנייה אפשר להסביר באמצעות דוגמא פשוטה: שימוש במילה "קור" בדיווח על שיחות השלום באוסלו בחורף. מובן שקר באוסלו בחורף, אבל שימוש מושכל במילה "קור" יכול להביא למשמעות של קור בין בני האדם, וכך ניתן בנקל להפוך ציטוט של משתתף בשיחות שמתייחס לתנאי מזג האוויר, כאל תיאור האווירה בשיחות כ"קרה".

רבים מהמוציאים דברים מהקשרם משתמשים (קרוב לודאי מבלי דעת) בתיאוריה מתמטית-פילוסופית שנקראת מטא-לוגיקה. המטא-לוגיקה היא תיאוריה שגורסת כי הלוגיקה עצמה, הכללים וההיקשים הלוגיים, נגזרת מה"מטא" שלה - התיוג הסימבולי והתקשורתי שנובע קודם כל מהשפה עצמה, ואחר כך מההיגיון - הלוגיקה - הצרוף.   

כדי להסביר איך המטא-לוגיקה עובדת ניתן להשתמש בחידת היגיון ישנה ולעוסה, שהולכת כך: אם תרנגולת וחצי מטילה ביצה וחצי ביום וחצי, כמה ביצים תטיל תרנגולת אחת ביום אחד? התשובה שמרבית האנשים יתנו לחידה היא ביצה אחת. זו כמובן אינה התשובה הנכונה, אבל ההסבר* לחידה מעניין מבחינתי פחות מההסבר לדרך בה הגיעו רוב האנשים לפתרון השגוי (הכוכבית היא עבור מי שחייב לדעת עכשיו ומיד מה התשובה הנכונה לחידה, בסוף הטקסט...). ההיגיון הפנימי שלנו מושפע קודם כל מהשפה. לכן, אנו נוטים לאמץ את הפתרון ההגיוני הקל מבחינת השפה: להוריד חצי מכל הערכים שתוארו לעיל (הביצה, התרנגולת והיום), ואז להגיע לתשובה ה"הגיונית" שהיא אחד. במקרה זה, ההיגיון הלוגי (מתימטי) לא מתיישר עם ההיגיון המטא-לוגי - שהוא הלוגיקה שמכתיבה לנו השפה, אולם מרבית האנשים עדיין יבחרו מתוך אינסטינקט ראשוני בפתרון המטא-לוגי, שגם מקל על תפיסת המציאות שלנו במקרה זה, כיוון שלמרות שמדובר בתיאוריה, אנו נוטים להניח שכמו בחיים האמיתיים תרנגולת אינה יכולה להטיל פחות מביצה אחת שלמה.  

ובחזרה לאור ירוק. אור ירוק גורסת שמרבית התאונות החמורות נגרמות כתוצאה ממהירות מופרזת. גם המשרד לביטחון פנים, בדברי ההסבר שלו לפריסת מצלמות המהירות החדשות, מצטרף לסברה זו, ואף מוסיף נתון סטטיסטי משלו לפיו למעלה מ-50% מהתאונות החמורות בשנת 2011 נגרמו כתוצאה ממהירות מופרזת. אלא שנתוני המשטרה עצמה – עליהם מתבססים אור ירוק והמשרד לביטחון פנים, כמו שהם מוצגים במחקר שהוציא הלמ"ס באפריל האחרון, מספרים כי רק 4% מהתאונות החמורות נגרמו בשל מהירות מופרזת. אם כך, איך הגיעו אור ירוק והמשרד לביטחון פנים לנתונים אותם הם מציגים כ"עובדות"?

התשובה טמונה בהיקש לוגי שביצעה אור ירוק. היקש לוגי הוא תיאוריה פשוטה למדי, אותה ניתן להסביר באופן הבא: אם אני אוכל, אני שבע ומאושר, אם אני מאושר - אני שר. במתימטית: אני אוכל = A, שבע ומאושר = B, שר = C. ההיקש הלוגי גורס שאם A מוביל ל-B שמוביל ל-C, הרי ש-A (אני אוכל) מוביל ל-C  (אני שר). כמובן, לא בכל פעם שאני שבע ומאושר, אני גם שר, לכן זהו היקש לוגי, ולא עובדה. אולם הצגתו מתאפשרת כ"עובדה" בעזרת המטא-לוגיקה.

וכיצד עשו זאת אור ירוק והמשרד לביטחון פנים? פשוט מאוד. לפי אותם נתונים של משטרת ישראל שהם הבסיס לכל המחקרים, מהירות מופרזת היא רק 4% מהגורמים לתאונות קשות, אולם גורמים משמעותיים יותר הם סטייה מהנתיב (27%) ו"סיבות אחרות של הנהג" (26%). לפי ההיקש הלוגי של אור ירוק והמשרד לביטחון פנים, סטייה מהנתיב או פעולות אחרות של הנהג (דיבור בסלולרי וכיו"ב), גורמים לתאונה חמורה בשל המהירות המופרזת של הנהג בזמן הסטייה מהנתיב ו/או ה"סיבות האחרות". מובן שבחלק מהמקרים מהירות מופרזת בשילוב עם סטייה מהנתיב או דיבור בסלולרי תגרום לתאונה חמורה, מובן גם שבחלק גדול מהמקרים הסטייה מהנתיב תגרום לתאונה חמורה גם אם הנהג היה במהירות החוקית לאותו כביש. מה היחס בין זה לזה? אין לי מושג, אין נתונים על כך. גם לאור ירוק אין מושג, מה שלא מפריע לה להציג את ההיקש הלוגי הזה כ"עובדה".

המטא-לוגיקה, מסייעת עוד קצת לאור ירוק ולמשרד לביטחון פנים בפרסום נתונים כוזבים והצגתם כעובדות. ניקח למשל את המשפט הבא, שהוא נכון עובדתית: "סטייה מהנתיב במהירות גורמת לתאונות". כעת נוריד מהמשפט את "סטייה מהנתיב" ומה קיבלנו? "מהירות גורמת לתאונות". מבחינה מטא-לוגית, זהו משפט לוגי לחלוטין, שישמע לנו הגיוני לגמרי. כעת, כדי להעצים, כל שנותר הוא להוסיף את המילה "מופרזת" למשפט, באמצעות ההיקש הלוגי שביצענו קודם והכשרנו אותו כעובדה, והנה ה"אמת" החדשה: מהירות מופרזת היא בין הגורמים המובילים לתאונות דרכים חמורות.

כמעט מתבקש לסיים את הפוסט בברכה/אזהרה "סעו לאט", שכן מבחינה מטא-לוגית, נסיעה איטית תגרום לפחות תאונות דרכים. כמובן שמבחינה לוגית צרופה זו שטות גמורה: אפשר לדרוס אדם למוות במהירות 30 קמ"ש, וחלק מהתאונות הקשות בין שני רכבים נגרמות בשל נסיעה איטית של אחד מכלי הרכב, ש"מפתיעה" את הרכב השני. גם מבחינה סטטיסטית טהורה, הגורם הראשון לתאונת דרכים קשה יהיה חוסר מיומנות או חוסר זהירות של הנהג, ורק אחר כך, הרבה אחר כך, מהירות גבוהה. אז חברים, בין אם אתם נהגים מהירים או איטיים, סעו בזהירות. הזהירות יפה גם לטקסטים שאתם קוראים ול"נתונים" שונים המוצגים בהם כעובדות. אל תירתעו מלשים לעיתים את הרגל על הברקס, ולחשוב.   

  

·         * אם תרנגולת וחצי מטילה ביצה וחצי ביום וחצי, אזי שלוש תרנגולות יטילו שלוש ביצים באותו יום וחצי, תרנגולת אחת תטיל ביצה אחת ביום וחצי, ולפיכך תרנגולת אחת תטיל ביום אחד שני שליש ביצה.

בואו נתלה את החזאי

להולנדים נמאס. לא, לא ממזג האוויר - זה שבהולנד יש ברוב חודשי השנה 15 ימים בהם יורד גשם (לרוב - קצר ובחלק קטן מהיום) זו עובדה מוגמרת ש(רוב) ההולנדים מקבלים, אבל נמאס להם מהחזאים.

נכון, ברוב העולם וגם אצלנו, נוטים "להאשים" את החזאים ברוב פגעי מזג האוויר: בשלג שבא או לא, בגשם שמפסיק או לא, בלחות, בקור, בחום. ברוב העולם, וגם אצלנו רק מחכים ל"נפילה" באיזו תחזית של דני רופ ועמיתיו, כדי "לאושש" את ההאשמות. לשווא יסבירו החזאים שמטאורולוגיה אינה מתמטיקה. אין חדש תחת השמש (או הגשם) - עד היום.

"תחזיות מוטעות של מזג האוויר גורמות לנו נזק של מיליוני אירו ולא נשתוק יותר", איים בתחילת השבוע יופ תוניסן, יו"ר איגוד האטרקציות התיירותיות בהולנד, בראיון שנתן לסוכנות החדשות ANP. תוניסן מסביר כי הקש ששבר את הגב ההולנדי, היה תחזיות מזג האוויר לשבוע שעבר. "ברוב חלקי הולנד שרר מזג אוויר אופטימלי והשמש זרחה, אבל בתחזית מזג האוויר דיברו על גשמים וסופות רעמים. כתוצאה, רוב ההולנדים נשארו בבית". בעקיצה לסוכנות מזג האוויר ההולנדית, KNMI, מוסיף תוניסן: "גם אם יורד גשם בהילברסאם (מקום משכנה של סוכנות KNMI), זה לא אומר בהכרח ששאר הולנד גשומה".

ומה אפשר לעשות בנדון? לחברי מועצת העיר הוק ואן-הולנד, עיר במערב הולנד שחלק גדול מפרנסתה מגיע מחוף הים שלה, יש פתרון יצירתי: "חזאי מזג אוויר שכשלו בתחזית שלהם צריכים להיקנס", טוענים נציגי מפלגת הלייבור במועצה, "תחזיות מזג אוויר שגויות פוגעות בכלכלה ובמסחר העירוני לאורך החופים". 

המחאה נגד החזאים, גלשה גם לבלגיה הסמוכה, אם כי בטונים פחות נוקבים. בעקבות כינוס חרום של בעלי אתרי נופש במדינה, הוציא איגוד אתרי הנופש הבלגי הודעה לפיה הם קוראים ל"תחזיות מזג אוויר פחות פסימיסטיות. אנחנו קוראים לחזאים לתת יותר משקל לתחזיות עם שמש, ולא רק לאלה עם גשם".

בסוכנות הממשלתית לחיזוי מזג האוויר בהולנד, ה-KNMI, שומעים את הביקורת, אך מעדיפים להפנות אותה למקומות אחרים. "סוכנויות מסחריות של חזאי מזג אוויר הם האחראים לכל הפטפטת המיותרת בנושא באמצעי המדיה בהולנד", מסביר דובר הסוכנות לעיתון ההולנדי "הטלגרף". "הם מקבלים את אותם נתונים גולמיים שאנו מספקים, אבל זה תלוי לגמרי בהם איך התחזית יוצאת בסוף".

"צריך לקנוס את החזאים". גשמי קיץ באמסטרדם

לפי תגובות הגולשים באתרי האינטרנט בהולנד, נראה כי רוב הגולשים מסכימים כי תחזית מזג האוויר בהולנד לא מדויקת במיוחד, אך רובם סוברים כי הבעיה היא בהבנת התחזית בקרב הצופים, ולא במזג האוויר עצמו. "בכל פעם שמדברים על 60 אחוז סיכוי לגשם, צריך לזכור שיש גם 40 אחוז סיכוי לשמש", כותב אחד הגולשים. גולש אחר מסביר כי "אין מזג אוויר רע, יש רק בחירה לא מוצלחת של ביגוד ליציאה". 


באשר להצעה לקנוס חזאים ש"כשלו" בתחזית שלהם, נראה שרוב ההולנדים לא ממש ממהרים לתלות את השליח. "אני מוכן לקנוס את החזאים על תחזית לא נכונה, בתנאי שנוכל לקנוס גם את הפוליטיקאים על תחזיות לא נכונות שלהם" כותב אחד הגולשים, "נראה לי שנרוויח הרבה יותר כסף". גולש אחר מציע להעביר את האחריות לתחזית מזג האוויר לשרי הממשלה, כיוון ש"גם כך הם סבורים שהם יכולים לעשות דברים רבים טוב יותר מאלוהים".


ואולי, תחזית מזג האוויר היא עניין של גיאוגרפיה, גם בהשקפת העולם. גולש מבריטניה שהגיב לסערה בפינות מזג האוויר אצל השכנה מעבר לתעלה, כתב לאתר החדשות DuchNews.nl כי "באנגליה, תחזיות מזג האוויר הן אופטימיות יתר על המידה. מדברים על שמש, ומקבלים גשם. בגלל זה, האנגלים מתלוננים כל הזמן על מזג האוויר. נראה לי שהמודל ההולנדי עדיף".

*405

יום שישי, חמש אחה"צ בשוק מחנה יהודה. אני ואלי לוגמים כוס שנייה של בירה באחד מהפאבים החדשים שנפתחו בסמטאות השוק. החרדי עם השופר מתחיל את המשמרת שלו. הוא מסתובב ברחבי השוק עם שופר (מפלסטיק) בכל שבוע לפני כניסת השבת, וצופר להזכיר לקונים המתמהמהים שהשבת מתקרבת, הרבה לפני הצפירה שמבדילה בין קודש לחול, זו שמשום מה נשמעת היטב בכל ירושלים ופחות בתל אביב. בינתיים הוא לא צופר, רק מראה נוכחות. התגרנים שהורגלו לנוכחותו, מנסים לאתגר אותו שיגיע עם השופר למשחק של ביתר בשבת. בקצה הסמטה חבורה של צעירים יהודים וערבים מחברים אגזוז-לחץ לרנו ישנה. כשהם מצליחים להתניע אותה היא נשמעת כמו טוסטוס על סטרואידים, אבל הם מעודדים את הצרמוניה בקריאות רמות. "יא רבי", זועק אחד הערבים, "יאללה ביתר" זועק חברו היהודי. הנהג יוצא מהמכונית המומרצת לאחר שהרעיש כדבעי, ומתקבל בתשואות. החרדי עם השופר חש בתחרות, ומתחיל לצפור. קבוצה של תיירים אמריקנים עם הרבה תרמיל ומעט מכנסיים נכנסים ללחץ. "מה הוא רוצה?" שואלת אחת התיירות את חברה, שאין לו מושג. ירושלים 2012, מה אני עושה פה בעצם?

לפני כמה זמן נפגשתי עם רמי לוי, במשרדים מעל הסופרמרקט שלו ברחוב האומן. הוא הכין לי קפה שחור חזק, בכוס זכוכית ששלף ממגרה בשולחנו, בלי גינונים של מזכירה ועוזרת אישית. שאל אותי אם אני רעב, אולי ירד רגע לסופר להביא משהו. אמרתי שאני רוצה עוף, אולי יש לו עודף מחמישה שקלים. רמי אמר שנשארו לו כמה מצות מפסח, חינם.

אני מכיר את רמי מספר שנים. יש לנו מערכת יחסים של עיתונאי ומרואיין שגם מחבבים זה את זה ברמה האישית. מעולם לא נתתי לו הנחות, גם לא קיבלתי הנחות בסופר. בניגוד לרשתות שיווק אחרות, רמי לא שולח לעיתונאים מתנות לחגים, אבל הוא מתקשר אלי בכל ערב ראש השנה כדי לאחל שנה טובה. אני לא תמים: אני יודע שהוא אשף תקשורת. המתחרים קוראים לו "היחצן", טוענים במרירות שהוא יכול לעשות בית ספר לרני רהב. עוף בשקל במקום תקציב פרסום של חמישה מיליון דולר, רובין הוד מעשה ידי העיתונות. אמרתי לו פעם שהפוזה שלו היא שאין לו פוזה. הוא הכחיש כמובן, אבל חייך קודם.

דיברנו על שיווק באינטרנט, על נדל"ן, על הבורסה. עשינו סימולציות לקראת המושב שלו בכנס שאני מארגן. מהר מאוד השיחה התדרדרה לפוליטיקה. רמי אוהב פוליטיקה. כשאני רוצה להרגיז אותו, אני אומר לו שזו פוליטיקה בשקל. דיברנו על ירושלים, על בחור שסיפר בתוכנית רדיו שהוא עזב את ירושלים כי יש לה המון עבר, נצח של עתיד, אבל כלום בהווה. רמי הרצין. יש לי פתרון לירושלים, הוא אמר, צריך להפריד. החרדים לא יכולים לגור עם החילונים, כמו שהערבים לא יכולים לחיות עם היהודים. שאלתי אם הוא רוצה לחלק את ירושלים. לא לחלק, הוא נבהל, רק להפריד.

לפי התוכנית של רמי,  צריך לחלק את ירושלים לארבעה רבעים, חלוקה גיאוגרפית. הערבים – בצפון מזרח, החרדים – בצפון מערב, החילונים בדרום, הדתיים הלאומיים במערב. שאלתי אותו איפה יוצאת פסגת זאב, שאדע אם לקנות כאפייה או שטריימל. אני רציני, הוא אמר לי. אני לא חושב שאנחנו יכולים לנהל חיים נורמליים כשאנחנו חיים אחד בתוך השני. החילוני רוצה לשמוע מוסיקה בשבת, החרדי רוצה לסגור את השכונה - זה לא הולך. אנחנו נוכל להיות שכנים טובים, לבקר זה את זה, לקיים יחסי מסחר ויחסי שכנות טובה, צריך פשוט לא לדרוך אחד על הרגליים של השני. לגרסתו, זה יוציא את העיר מהקיפאון שלה, יפתח את המסחר ואת חיי החברה והתרבות – בכל המגזרים, או הרובעים. ניסיתי לעצור אותו, אבל רמי היה כבר על הגל. החרדים לא רצו להשתלט על קריית יובל, היא לא הייתה על הכוונת שלהם, הוא טען בלהט. הם פשוט מצאו בקריית יובל דירות זולות יחסית ב-70-80 אלף דולר, והגיעו. זה יותר יקר מקריית ספר, אבל גם יותר קרוב לגאולה. זה הכל עניין כלכלי. רמי היה בונה להם שכונה ענקית עם דיור מוזל, מרחיב את רמת שלמה עד לעטרות. מה אכפת לו, אובמה לא קונה בשיווק השקמה. תהיתי אם הוא חלק את תוכנית החלוקה שלו עם ברקת. רמי עבר לפוליטית, אמר שברקת בודאי שמע את עיקרי הרעיון, אבל הוא לא לחץ עליו יותר מדי להקדיש לזה מחשבה.

יצאתי משיווק השקמה בלי שקיות, ובלי הרבה תובנות. אדם של ניגודים, רמי, בעיר של ניגודים. מחד, הוא מתגאה בכך שבמרכול שלו בשער בנימין, קונים ועובדים יהודים מההתנחלויות לצד ערבים מרמאללה. מאידך, הוא רוצה לחלק את ירושלים, גם אם החלוקה הזו היא לא בדיוק הדמיון הרטוב של פרס וביילין.

נסעתי לפסגה דרך שער יפו והאמריקן קולוני. הבנתי שבחלקים מסוימים העיר הזו כבר מחולקת להלכה ולמעשה: שנים לא ביקרתי בשער שכם, לא אכלתי ב'פילדלפיה', אני אפילו לא יודע אם היא קיימת עדיין. חוץ מכמה תמהונים משיחיים בשייח ג'ראח, החלוקה הזו נשמרת, לרוב, בהסכמה שקטה. יתכן, שאלתי את עצמי בסגנון קארי ברדשאו, שאנחנו כבר כולנו מחולקים ורק לא מוכנים להודות בזה?

בתמונה: דו-קיום

כשהגעתי הביתה, המואזין בכפר ממול החל לקרוא לתפילת הערב, ובבניין ליד צדו מתפללים עשירי למניין. כשחניתי, שמעתי מוסיקת רוק מדירתה של השכנה בקומה הראשונה. החלטתי שלא להצביע לתוכנית החלוקה. ולא, לא בגלל שהפכתי בערוב ימי לפוליטיקלי קורקט, בדיוק להפך. החלוקה פשוט תהפוך את ירושלים למקום נוח מדי, משעמם מדי. אפשר כבר לגור בתל אביב.

* 405 הוא מספרו של האוטובוס בין ת"א לירושלים. מזה 15 שנה אני חוצה את שער הגיא בכל יום פעמיים: עובד בת"א, חי בירושלים. נאחז בה בציפורניים. סופר את החברים שעזבו, את החרדים שהתווספו, יודע שלמרות הכל אהיה פה גם מחר. אין פה היגיון - רק אהבה.